מחקרים

עבור מי שזקוקות להצדקה "מחקרית" לשימוש בלשון נקבה, מצורפת פה סקירת ספרות קצרה עם רשימה ביבליוגרפית שתוכל לעזור. https://goo.gl/jaesTl

המטען המגדרי של שפה הוא המידה שבה השפה מחייבת את הדוברות והדוברים בה לבחור הטייה מגדרית. נהוג לחלק את המטען המגדרי של השפות לשלושה סוגים: 1. שפות שיש בהן מין דקדוקי ( = שפות שבהן גם שמות העצם ממוגדרים, כלומר שכל מילה היא בהכרח או זכר או נקבה) כמו עברית, ספרדית, רוסית, גרמנית ועוד. 2. שפות שיש בהן צורה נייטרלית ( = שפות שיש בהן שמות גוף ממוגדרים אך ככלל לשמות העצם אין מגדר) כמו אנגלית והשפות הסקנדינביות. 3. שפות שאין בהן הטיה מגדרית כלל ( = שפות שבהן גם שמות הגוף הם נייטרלים) כמו פינית, טורקית, פרסית סינית ועוד. . המחקר בחן האם ניתן לקשור בין המטען המגדרי של השפה למידת אי-השיוויון המגדרי בחברה. אי השיוויון המגדרי נקבע בהתבסס על ה Global Gender Gap – דירוג בינלאומי שהתפרסם בשנת 2009, אשר שהשווה בין מדינות על ידי בחינת מצבן של נשים ביחס לגברים בתחומי כלכלה, פוליטיקה, חינוך ובריאות. . מהמחקר עלה כי מדינות שבהן השפה היא בעלת מגדר דקדוקי דורגו נמוך יותר במדד הפער המגדרי. הדבר נכון במיוחד בתחום הכלכלה. באופן מעניין, במדינות שבהן אין הטיה מגדרית בשפה נמצאו פערים גבוהים יותר מאשר במדינות שבהן השפה היא בעלת מגדר נייטרלי. במחקר מציעות החוקרות הסברים לממצאים הללו ובין היתר טוענות כי ייתכן שדווקא השימוש בלשון כפולה (כלומר גם זכר וגם נקבה) הוא זה שמאפשר הנכחה של נשים וגברים גם יחד, ובכך תורם ליצירת שיוויון מגדרי. . מקור: Prewitt-Freilino, J. L., Caswell, T. A. & Laakso, E. K. (2012). The Gendering of Language: A Comparison of Gender Equality in Countries with Gendered, Natural Gender, and Genderless Languages. Sex Roles, 66, 268. doi: 10.1007/s11199-011-0083-5

במחקר שבחן את ההשפעה שיש לנוסח המגדרי של החוק על הכרעת הדין, סטודנטיות/ים שימשו כמושבעים במשפט דמה שבו אישה הואשמה ברצח וטענה להגנה עצמית. במחקר נמצא כי יותר מהמשתתפות/ים החליטו להרשיע את הנאשמת כאשר ההגדרה של הגנה עצמית שהוצגה בפניהם נוסחה בלשון זכר (הוא), בהשוואה לנוסח שיוויוני (הוא או היא) או ללשון נקבה (היא). תוצאות המחקר מרמזות כי ההטיה המגדרית בשפה המשפטית (ובהקשר שלנו, שימוש בלשון זכר "סתמי") יכולה להשפיע לרעה על הכרעות הדין בעניינן של נשים. מקור: Hamilton, M. C., Hunter, B., & Stuart-Smith, S. (1992). Jury instructions worded in the masculine generic: Can a woman claim self-defense when “he” is threatened? In J. C. Chrisler & D. Howard (Eds.), New directions in feminist psychology: Practice, theory, and research (pp. 340–347). New York: Springer

מחקרים רבים מבוססים על שאלונים במילוי עצמי, בהם המשתתפות/ים מתבקשות להשיב לשאלות לפי מה שהכי נכון עבורן/ם. מחקר ישראלי בחן את ההשפעה של שימוש בלשון זכר לעומת לשון נייטרלית בשאלון שבוחן מוטיבציה ותחושת מסוגלות ללימודים אקדמיים. במחקר נמצא כי נשים שהשיבו על שאלון שנוסח בלשון זכר דיווחו על 'מוכוונות פנימית למשימה' נמוכה יותר (=כמה הן פועלות למען הגשמת מטרה אישית שלאו דווקא משרתת מטרה חברתית); על 'ערך משימה' נמוך יותר (=כמה חשיבות הן מייחסות להשלמת המשימה); ועל תחושת מסוגלות עצמית נמוכה יותר (=עד כמה הן מרגישות שיצליחו להשלים את לימודיהן). צוות החוקרות והחוקרים הסיק כי להטיה שבה מנוסחים שאלוני דיווח עצמי (זכר/שיוויוני) יש השפעה ייחודית על תוצאות הדיווח אשר יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה כולן. באופן יותר ספיציפי, נראה כי השימוש בלשון זכר משפיע לרעה על הדיווח העצמי של נשים. מחקר זה מעלה את הצורך לבחון מחדש אינספור מחקרים במדעי החברה שייתכן כי הושפעו מהטיה זו, ולבחון האם קיים אפקט דומה גם במבחנים הבוחנים ידע ועמדות, בנוסף לשאלוני הדיווח העצמי. #דברו_אלינו_במחקרים הצטרפו אלינו לדברו אלינו בלשון נקבה ביום האישה 2017 מקור: Vainapel, S., Shamir, O. Y., Tenenbaum, Y., & Gilam, G. (2015). The dark side of gendered language: The masculine-generic form as a cause for self-report bias. Psychological Assessment, 27(4), 1513.

שוודיה היא המדינה הראשונה והיחידה(!) שהוסיפה לשפה הרשמית שלה שם גוף נייטרלי (hen) בנוסף לשמות הגוף בנקבה (היא – hon) ובזכר (הוא – han). הצורה החדשה עלתה לדיון ציבורי בשנת 2012 ובשנת 2015 כבר התקבלה באופן רשמי על ידי האקדמיה לשפה השוודית והוכנסה למילון, על רקע דיון ציבורי סוער. במחקר משנת 2015 נמצא כי היחס כלפי המילה הפך חיובי יותר במהלך התקופה, וכי לזמן יש תפקיד מרכזי בשינוי בעמדות כלפי המילה וכן בעליה בשימוש בה. #דברו_אלינו_במחקרים מקור: Gustafsson SendénM,BäckEA and LindqvistA(2015)Introducing a gender-neutral pronoun in a natural gender language:the influence of time on attitudes and behavior. Front. Psychol.6:893.