במחקר שבחן את ההשפעה שיש לנוסח המגדרי של החוק על הכרעת הדין, סטודנטיות/ים שימשו כמושבעים במשפט דמה שבו אישה הואשמה ברצח וטענה להגנה עצמית. במחקר נמצא כי יותר מהמשתתפות/ים החליטו להרשיע את הנאשמת כאשר ההגדרה של הגנה עצמית שהוצגה בפניהם נוסחה בלשון זכר (הוא), בהשוואה לנוסח שיוויוני (הוא או היא) או ללשון נקבה (היא). תוצאות המחקר מרמזות כי ההטיה המגדרית בשפה המשפטית (ובהקשר שלנו, שימוש בלשון זכר "סתמי") יכולה להשפיע לרעה על הכרעות הדין בעניינן של נשים. מקור: Hamilton, M. C., Hunter, B., & Stuart-Smith, S. (1992). Jury instructions worded in the masculine generic: Can a woman claim self-defense when “he” is threatened? In J. C. Chrisler & D. Howard (Eds.), New directions in feminist psychology: Practice, theory, and research (pp. 340–347). New York: Springer
דברו אלינו 