'דברו אלינו' היא יוזמה ייחודית שהוקמה בשנת 2016 על ידי דפנה איזנרייך כדי לעודד פנייה שוויונית בעברית.
הפעילות שלנו נשענת על ההנחה שיש קשר בין שפה למציאות, ושלשפה יש תפקיד חשוב בקידום (או מניעה) של שוויון מגדרי.
המטרה שלנו היא שכמה שיותר א.נשים וארגונים בחברה הישראלית יבינו את האופן שבו שפה מקדמת שוויון מגדרי, ויישמו פניה שוויונית ומכלילה ככל הניתן.
דרכי הפעולה של 'דברו אלינו':
1. העלאת מודעות וגיוס תמיכה ציבורית בעזרת הרשתות החברתיות
2. הנגשת ידע וכלים מעשיים באמצעות הרצאות וסדנאות
3. שינוי מדיניות והשפעה על מוקדי קבלת החלטות
הפעילות של דברו אלינו, לצד השותפות והשותפים שלנו, הובילה לשינויים דרמטיים בשיח הציבורי בישראל. עוד ועוד ארגונים וא.נשים פרטיים מכירים בחשיבות הפנייה השוויונית, עושים מאמץ ואף משקיעים משאבים כדי לנסח טקסטים שפונים לכולם ולכולן.
מה הקשר בין שפה ושוויון מגדרי?
שאלה מצויינת 🙂
לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, "צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת."
אבל בפועל, ה"זכר סתמי" הוא לא סתמי בכלל. הוא יוצר הדרה של נשים, נערות וילדות מהשפה ותורם גם להדרתן במציאות.
מחקרים מהארץ ומהעולם מעידים כי אופן הפנייה משפיע על מציאות החיים של נמענות ונמענים ויוצר הבדלים מגדריים בהתנהגות, בתפיסת העצמי ובביצועים. מהמחקרים עולה כי ההדרה הלשונית מהווה חסם משמעותי בדרך לשוויון מגדרי.
כ-40% מאוכלוסיית העולם דוברת שפה ממוגדרת (למשל ערבית, ספרדית, צרפתית, איטלקית ועוד), וברחבי העולם נעשים מאמצים רבים – במגזר הציבורי והפרטי כאחד – כדי לקדם שפה שוויונית ומכלילה (Gender-Inclusive Language).
חזרה אלינו, העברית באמת מציבה אתגר רציני בכל מה שקשור לכתיבה שוויונית. ובכל זאת קיימות דרכים רבות לפנות באופן שוויוני לנשים ולגברים, ורובן גם תקינות לפי כללי האקדמיה ללשון. בסופו של דבר מה שצריך בשביל להנכיח נשים בשפה זה הרבה מודעות וקצת תרגול.
בשביל זה אנחנו פה.
אחרי מעל שש שנים של פעילות, 'דברו אלינו' מובילה את הכתיבה השוויונית בעברית ומציעה שילוב נדיר של ידע מקצועי ועדכני, ניסיון מקצועי עשיר וגישה מעשית, מכילה ומכבדת.
בכל צורך ושאלה בנושא – אנחנו הכתובת.
דברו אלינו 