כל מה שארגונים צריכים לדעת על שפה שוויונית

השימוש בשפה שוויונית תופס תאוצה בארץ ובעולם, כשעוד ועוד ארגונים – גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי – מטמיעים סטנדרט של כתיבה שוויונית בטקסטים. למרות המגמה הברורה, בארגונים רבים עסוקים בשאלות כמו למה זה חשוב והאם זה באמת הכרחי, במיוחד מבחינה עסקית. אז הנה כמה דברים שחשוב לדעת בנושא כתיבה שוויונית במוצרים דיגיטליים ובכלל.

למה חשוב להשתמש בשפה שוויונית?

1. חוויית שימוש ושירות טובה יותר – חוויית שימוש טובה במוצר וחוויית שירות טובה הן חלק בלתי נפרד מצמיחה עסקית. כידוע, אחת הדרכים לשיפור חוויות השימוש והשירות היא פרסונליזציה – התאמה אישית למאפיינים ולצרכים של המשתמשים, בהתבסס על נתוני ההרשמה והשימוש במוצר/שירות.
העניין הוא שפרסונליזציה עובדת רק כשהחוויה באמת מתאימה למשתמש או למשתמשת. כך למשל אם יש שימוש בשם הפרטי והפנייה היא במגדר הלא נכון, נוצרת חוויה לא טבעית וצורמת, הפוכה לחוויה האנושית שהפרסונליזציה מנסה לייצר. לפחות אצל חלק מהמשתמשות, התוצאה תהיה תסכול מהמוצר/שירות ופגיעה בחוויה.

2. מגמה גלובלית – שימוש בשפה שוויונית הוא מגמה עולמית שהולכת ומתרחבת בכל השפות הממוגדרות (בהן ערבית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, גרמנית, רוסית, איטלקית, הינדי ועוד), וגם בשפות שנחשבות יותר ניטרליות כמו אנגלית. fun fact – בכל המדינות ובכל השפות הטיעונים בעד ונגד שפה שוויונית הם זהים, כולל הכעס על הפגיעה בקדושת השפה ובמורשת ההיסטורית מצד אחד, והביטול של הנושא כחסר חשיבות מנגד.
כדאי לדעת שגם ארגונים כמו האו"ם והפרלמנט האירופי הכירו בשפה ככלי חשוב ויעיל להנכחה של נשים וקידום שוויון מגדרי, ומעודדים באופן אקטיבי שימוש בשפה שוויונית בדרכים שונות.
* בשביל ללמוד איך לכתוב טקסטים שוויוניים במוצרים דיגיטליים בשפות שונות בקרו ב The Gender-Inclusive Language Project.

3. סטנדרט מקצועי – גוגל ומטא הן רק שתי דוגמאות לחברות ענק שכבר שמות דגש על פניה אינקלוסיבית במוצרים השונים ומיישמות פרקטיקות של כתיבה שוויונית וניטרלית מגדרית. גוגל שמה דגש מיוחד על הנושא כשהיא משקיעה משאבים בתרגום ניטרלי מגדרית של כלל המוצרים שלה, ואף מלמדת באופן אקטיבי את אלגוריתם החיפוש להתמודד עם תופעות חדשות כמו שימוש בסימנים שמסמלים ניטרליות מגדרית (. / @ X). כשעוד ועוד חברות ענק מקפידות על שימוש בשפה שוויונית ומותאמת מגדרית, זה הופך להיות הסטנדרט המקצועי שהציבור מצפה לו.

4. כתיבה שוויונית היא חלק מאפיון השפה של ממשלת ישראל – אפיון שפה הוא מסמך המגדיר את האופן שבו הארגון "יישמע" (מה המשלב, האם יהיה שימוש בסלנג ובהומור וכו'). אפיון השפה של ממשלת ישראל כולל פרק שלם שמתייחס לכתיבה לכל המגדרים, והוא אושר כהחלטת ממשלה מחייבת לשירותים הדיגיטליים של משרדי הממשלה. למי שחיפשו אסמכתא קצת יותר רשמית – בבקשה.

5. גיוון והכללה בתוך הארגון – ארגונים שמים היום הרבה יותר דגש על גיוון והכללה של עובדות ועובדים מרקעים שונים. בחברה שיש בה צוות מגוון יש ייצוג ליותר קולות, צרכים והעדפות, מה שמוביל לשיפור המוצר/שירות ולצמיחה עסקית. שפה שוויונית במכרזים ובמודעות הגיוס היא אחת הדרכים הכי פשוטות ויעילות לעודד נשים להגיש מועמדות לארגון, ותקשורת פנים-ארגונית שוויונית מעניקה לכלל העובדות והעובדים תחושה של נראות, הכרה והוקרה.

6. לשון זכר היא לא באמת סתמית – למרות שלימדו אותנו שלשון זכר היא טובה לכולם ולכולן ושאלו הכללים, בפועל מחקרים מראים ששימוש בלעדי בלשון זכר משפיע לרעה על נשים בכל מיני דרכים: הוא יוצר תחושת ניכור והדרה, מוביל לפחות ייצוג נשי, משפיע על תחושת המסוגלות העצמית ואפילו פוגע בהישגים במבחנים!
זה מאוד מתסכל לגלות שמשהו כל כך בסיסי כמו השפה שלנו הוא חלק ממנגנונים שיוצרים אפליה מגדרית. אבל להתעלם מכך זה פשוט לא מוסרי.

7. שפה שוויונית יכולה להיות תקנית וקולחת – הדיון הציבורי בנושא שפה שוויונית אולי סוער, אבל בפועל יש מגוון רחב של דרכים ליישם שפה שוויונית שהיא גם לגמרי תקנית וגם פשוטה ונעימה לקריאה. כל מה שצריך זה להכיר את הדרכים השונות ולתרגל קצת, עד שכתיבה שוויונית הופכת לטבע שני.

לסיכום, שפה היא שיקוף של המציאות. ככל שהמציאות שלנו הופכת שוויונית יותר ונשים מצליחות לקבל בה יותר הזדמנויות ויותר הכרה, כך גובר הצורך לתת לכך ביטוי גם בשפה. המגמה הציבורית מחלחלת לכל סוג של ממשק ואינטרקציה והופכת לסטנדרט, ומי שחורגים ממנו עלולים להיתפס כמיושנים או כמזלזלים בלקוחות הנשים.
לא חבל?

עד כאן ה-למה. בואו נמשיך ל-איך.

הדרכים להטמעת שפה שוויונית במוצרים ושירותים דיגיטליים

אחרי שהבנו למה חשוב להשקיע בשפה שוויונית באופן חוצה ארגון, הנה הדרכים שבהן אפשר לעשות את זה:

1. שימוש בשפה ניטרלית – למרות שהעברית היא שפה מאוד ממוגדרת, היא מציעה לנו מגוון אפשרויות לכתיבה ניטרלית. אפשר להשתמש במילים בהטיה כללית כמו שם הפועל (לכתוב) ושם הפעולה (כתיבה), במילים שנכתבות אותו דבר בשתי ההטיות (לך, רוצה, חלמת) ובצורת הציווי-ריבוי (התקשרו, צרו קשר) נחשבת תקינה בעברית בפניה לשני המגדרים. מגוון ההטיות הניטרליות מופיעות במדריך הכתיבה שלנו.

2. התאמה של התוכן למגדר – יש מצבים שבהם קשה לנסח בצורה ניטרלית, או שחשוב שהטקסט יפנה ישירות למשתמש או למשתמשת. במצבים כאלה אפשר לחשוב על ממשק מפוצל שמציג את הטקסט לפי העדפות המגדר של המשתמשים והמשתמשות, או לשלוח דיוור שהשפה בו מותאמת מבחינה מגדרית. הפתרון הזה טוב במיוחד לצ'אטבוטים וממשקים שיש בהם פניה ישירה.
שימו לב – כדאי מאוד לאפשר למשתמשות ולמשתמשים לבחור לבד את נוסח הפניה המועדף כבר בתהליך ההרשמה ולאפשר לשנות זאת בהמשך. בנוסף, חשוב להבהיר שאין הכוונה כאן לנחש את המגדר לפי השם הפרטי או כל הנחה אחרת, אלא להשתמש בנוסח מותאם רק כשידוע לנו שזה מה שהמשתמשות והמשתמשים יצפו לראות, בהתבסס על המידע שמסרו לנו.

3. פנייה כפולה – לפעמים נרצה לפנות לקבוצה מעורבת או שהטקסט יופיע בשלב בו המגדר לא ידוע. במשפט בודד או בכותרת אפשר להשתמש בהכפלה (עובדות ועובדים), אבל בטקסט ארוך ההכפלה עלולה ליצור סרבול שמקשה על רצף הקריאה, ממש כמו השימוש בסימנים כמו לוכסנים ונקודות.
במצבים כאלה אפשר לשלב בין הכפלה ושימוש בלשון רבים, כך שההכפלה תופיע במשפטי מפתח בטקסט ושאר הטקסט יהיה בלשון רבים. האיזון בין הפתרונות מייצר פנייה מכלילה, בלי העומס הקוגניטיבי שיש בהכפלה של כל חלקי המשפט.

ועוד משהו שכדאי לקחת בחשבון: יש לא מעט ארגונים שכבר מטמיעים שפה שוויונית בטקסטים השיווקיים ובאתר, אבל ממשיכים להשתמש בלשון זכר בתקשורת עם הלקוחות (דיוורים, הודעות סמס, דוחות ועוד) ובתקשורת הפנים ארגונית. הטמעת שפה שוויונית בארגון היא תהליך רוחב שכולל מגוון מחלקות ותפקידים, בהם שיווק, דוברות, דיגיטל, פרודקט (UX, מיקרוקופי), שירות לקוחות, משאבי אנוש, מערכות מידע, פיתוח הדרכה, ייעוץ משפטי, צוותי תפעול ואדמיניסטרציה ועוד.
יצירת שפה אחידה – פנימה והחוצה – תורמת לחיזוק המסר ומבהירה ששוויון מגדרי הוא עקרון שהחברה מקדמת לא רק כאלמנט שיווקי, אלא כתפיסה ערכית-חברתית. וזה מסר חשוב ללקוחות ולצוותים כאחד.

אז אחרי שהסכמנו ששימוש בשפה שוויונית הוא חשוב וכדאי ואחרי שראינו שיש מגוון דרכים לעשות את זה בפועל, כל מה שנשאר זה ליישם.
אפשר להיעזר במדריך הכתיבה שלנו וגם בתכנים המעולים של כנרת יפרח – פרק על כתיבה שוויונית במיקרוקופי ומדריך מצולם שלה בנושא.

אנחנו פה לליווי ארגוני והכשרה של צוותים מקצועיים ואפשר להתייעץ איתנו בכל שאלה.
עוד על הסדנאות וההרצאות שלנו אפשר לקרוא כאן, ועל שירותי הכתיבה והעריכה כאן.

בהצלחה!